השכמת השחר

הראב"ד סבור שברכת אלוקי נשמה אינה פותחת בברוך כי היא סמוכה לברכת המפיל שאמרנו בלילה. הסבר זה פותח לנו פתח לתפיסה מעניינת על מערכת היחסים שבין יום ובין לילה.

הפיוט אדון עולם נחלק לשני חלקים. בראשון אנחנו מדברים על גדולת ה', ריבונו של העולם כולו. בחציו השני אנו מציינים שעל אף גדולתו של הבורא, קשר ישיר לו עם האדם הפרטי- ה' לי.

חז"ל הפליגו בחשיבות של ברכת התורה עד שאמרו שעל כך אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחילה. מהי החשיבות הכל כך גדולה של ברכת התורה?

בקשתנו ותרגילנו בתורתך אינה רק שנתרגל, אלא שלימוד וקיום התורה יהפוך לטבע והרגל שולנו.

הברכה אוזר ישראל בגבורה שאנו מברכים בברכות השחר מלמדת אותנו מהי המשמעות האמיתית של גבורה.

הברכה הראשונה בסדרת ברכות השחר היא אשר נתן לשכוי בינה. לאחר שהודינו על הגוף, ולאחר שהודינו על הנשמה, הדבר הראשונה הוא תהליך ההבחנה שהוא התשתית לכל הכרה.

הבקשה והערב נא ה' אלוקינו התפרשה על יד בעל השפת אמת כרצון שדברי התורה יהפכו חלק מאתנו מלשון וערבב נא. שכן יש הבדל תהומי בין לימוד התורה לבין קנייתה.

שתי הברכות הראשונות של ברכת התורה מציינות שני צדדים ביחס שלנו לתורה. בשלב הראשון אנחנו "עוסקים" בדברי תורה. מטבע לשון זו מציינת את העובדה שאין אנו מבינים את התורה בהיותה אלוקית.בשלב השני דברי התורה ערבים עלינו ומציינים את ההתחברות שלנו לתורה.